זיכרון לעד הנצחת חללינו הוספת הבוט התחברות עם Discord
חזרה לסיפורם
סיפור הנצחה

ארז מישלובסקי

תאריך פטירה: 31.10.2023

גיל: 20

סיפורו

בנאדם זהב שכולנו צריכים ללמוד מהערכים שלו, חברים שלו מתארים אותו כחבר טוב שתמיד הסתכל על הדברים הטובים.

בשבת השחורה, ארז התכוון לבלות עם בת זוגתו את היום האחרון של חופשתו "הרגילה" שהחלה שישה ימים קודם לכן, אך לאחר שיחת טלפון עם מפקדיו יצא לבסיס בשעת בוקר מוקדמת לקראת ההתארגנות ללחימה. זאת הייתה הפעם האחרונה שבת זוגתו ראתה אותו. למוחרת הצטרף עם הגדוד לקיבוץ כפר עזה, מיישובי עוטף עזה, שסבל ממתקפת מחבלים קשה. ארז לחם בגבורה ויחד עם יתר הכוחות סייע בטיהור הקיבוץ ממחבלים ובחילוצם של אזרחים.

בלילה שבין חמישי לשישי 27.10.2023, לפני הכניסה ללחימה בעזה, ארז החליט לכתוב מכתב שבו נפרד ממשפחתו, מהחברים ומעדן החברה שלו. המכתב נכתב בפנקס שנמצא מתחת לאפוד של ארז ונשרף ברובו. המשפחה הצליחה לחלץ את הדפים השרופים מתוך הפנקס. אחד המשפטים הבולטים שנכתבו במכתב היה: "תמיד חשבתי לעצמי שבא לי משפט טוב, שיהיה שלי אבל יחסית ציני אבל עם משמעות. נראה לי שאלך על המשפט 'אם כבר, אז כבר'. מקווה שיתפוס. אם כבר לוחם, אז שיהיה ב'גבעתי'. אם כבר להיכנס, אז בשביל המשפחה, החברים והעם... כשאני הייתי ילד, תמיד הגנו עליי, ועכשיו תורי להגן עליכם. נראה לי שזאת הדרך הטובה".

ביום 31.10.2023, בצפון רצועת עזה, בעת שהגיעו ארז עם חיילים נוספים מהמחלקה ברכב צבאי משוריין מסוג "נמ"ר" (נגמ"ש מרכבה) למגנן אחרי לילה של לחימה, פגע ברכב טיל נגד טנקים. ארז נהרג במקום ולצידו נפלו עשרה לוחמים ומפקדים מגדוד צבר, יושבי הנגמ"ש. חייל אחד נפצע אנוש.

סמל ראשון ארז (צ'וקי) מישלובסקי נפל בקרב ביום ט"ז בחשוון תשפ"ד (31.10.2023). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול בתל אביב. הותיר הורים, אח ושתי אחיות.

קרדיט: hilai_501

להתנתק?

אתה בטוח שאתה רוצה להתנתק מהחשבון?

כן, התנתק